מגדש הטורבו הוא מערכת הנחייה מאולצת. זה דוחס את האוויר הזורם לתוך המנוע. האוויר הדחוס מאפשר למנוע ללחוץ יותר אוויר לתוך הצילינדר, ויותר אוויר אומר שניתן להזריק יותר דלק לצילינדר. לכן, מהלך הבעירה של כל צילינדר יכול לייצר יותר כוח. מנוע מוגדש טורבו מפיק הרבה יותר כוח מאשר אותו מנוע רגיל. כך ניתן לשפר משמעותית את עוצמת המנוע. על מנת להשיג שיפור ביצועים זה, מגדש הטורבו משתמש בגז הפליטה הנפלט מהמנוע כדי להניע את הטורבינה לסיבוב, והטורבינה מניעה את משאבת האוויר לסיבוב. המהירות המקסימלית של הטורבינה בטורבינה היא 150,000 סיבובים לדקה-שווה ערך לפי 30 מהמהירות של רוב מנועי המכוניות. יחד עם זאת, בשל החיבור עם צינור הפליטה, טמפרטורת הטורבינה היא בדרך כלל גבוהה מאוד. אֶל

מגדשי טורבו מותקנים בדרך כלל מאחורי סעפת הפליטה של ​​המנוע. גז הפליטה הנפלט מצינור ענף הפליטה מניע את הטורבינה להסתובב, והטורבינה מחוברת למדחס המותקן בין מסנן האוויר לצינור היניקה דרך פיר. המדחס דוחס את האוויר לתוך הצילינדר. אוויר הפליטה מהצילינדר עובר דרך להבי הטורבינה, וגורם לטורבינה להסתחרר. ככל שיותר גז פליטה זורם דרך הלהבים, כך הטורבינה מסתובבת מהר יותר. בקצה השני של הפיר המחבר את הטורבינה, המדחס שואב אוויר לתוך הצילינדר. המדחס הוא משאבה צנטריפוגלית היונקת אוויר במרכז הלהבים וזורקת את האוויר החוצה תוך כדי סיבובו. על מנת להסתגל למהירויות של עד 150,000 סל"ד, מגדשי טורבו משתמשים במיסבים הידראוליים. מיסבים הידראוליים יכולים להפחית את החיכוך שנתקל בהם כאשר הציר מסתובב. הרכיבים המחוברים לטורבינה הם: צינור הפלטה, ממיר קטליטי תלת כיווני, צינור יניקה, צינור מים, צינור שמן וכו'.